ש: האם תכנון עצמאי, ע״י משתמשים שאינם מתכננים מקצועיים, לא יביא לכאוס מרחבי?

 

ת: התשובה היא בהחלט לא - המשתמשים אינם מתכננים מ-0 ובחירתם אינה חופשית לחלוטין. המשתמשים בוחרים, מתוך אפשרויות שהמערכת מציעה, שלד המהווה בסיס לתכנון. אפשרויות הבסיס יעמדו בקריטריונים ובסטנדרטים קבועים מראש, יגזרו מפרמטרים נוספים אותם הגדיר מתכנן הבלוק, וייקחו בחשבון בבחירות המשתמשים האחרים בבלוק. למשתמשים חופש תכנון בתוך גבולות אלה, אך המערכת בעצם לא נותנת להם לתכנן משהו שלא עומד בכל התנאים.

​

ש: המערכת מייצרת תכניות ברמת הבניין. האם הדבר לא יביא לסטנדרטיזציה קיצונית ובכך תהפוך את המרחב להומוגני וחזרתי?

​

ת: כיום ישנם חוקים, סטנדרטים ותקנות כה רבים, במיוחד בבנייה למגורים, כך שכבר קיימת סטנדרטיזציה מסוימת. חוקים דומים לאלו, מובנים מראש באפשרויות שלדי הבניין שמציעה המערכת למשתמש, אלו מהווים בסיס להמשך תכנון של כל משתמש עפ״י שיקוליו האישיים והייחודיים. מעבר לכך, חלק מן החוקים בהם משתמשת המערכת הנם חוקים גמישים ויחסיים, כך שהתוצאה האפשרית אינה סופית ומוגדרת מראש אלא, תלויה במידה רבה בבחירת המשתמש ובהחלטות משתמשים שכנים.

​

ש: כיצד מערכת זו יכולה לתפקד באתר אחר, אשר המבנה העירוני שלו מורכב יותר? כיצד המערכת יכולה לפעול בקנה-מידה עירוני רחב יותר?

​

ת: לצורך פיתוח המערכת ובדיקתה בצורה נוחה, בחרנו במרקם של בלוקים עירוניים מוגדרים, ברורים וחזרתיים (העיר העתיקה ב״ש). אולם, ניתן ״לחבר״ את המערכת לכל אתר, כאשר מגדירים בו תחומים, יחידות עירוניות בסיסיות הכוללות מספר מגרשים, המתפקדים מבחינת המערכת בצורה דומה לבלוק שהצגנו (כמובן שעדיף שיהיו מוגדרים גם מבחינה פיזית-מרחבית על מנת שהמערכת תהיה אפקטיבית ומלוא הפוטנציאל יתממש).

בנוסף, היגיון המערכת בנוי בצורה כזו כך שתוכל המערכת לתפקד בקנה מידה עירוני רחב יותר. אם בקנה המידה שהצגנו- קבוצת בניינים מרכיבה בלוק, והבניינים יחדיו עומדים בתנאים שהוגדרו לאותו בלוק, אז בקנ״מ רחב יותר- מספר בלוקים מרכיבים תחום רחב יותר, והבלוקים יחדיו עומדים בתנאים שהוגדרו לאותו תחום.