אנו חיים בעידן בו מידע הופך זמין יותר,  אמצעי הייצור והתכנון נגישים יותר והבנייה הופכת פשוטה וממוחשבת. קיימים ניסיונות ראשונים להדפיס מבנים וחלקי בניין, מתפתחות תוכנות פרמטריות המפשטות תכנון מבנים, ופרויקטים ארכיטקטונים משותפים באופן פתוח ברשת. 

בהסתכלות על עתיד בו אפשרויות אלה הופכות לחלק אינטגרלי עוד יותר מהמציאות ניתן לחשוב שתכנון ובנייה עצמאיים, ללא אדריכלים, יהיו נפוצים הרבה יותר. שינויים אלו מהווים הזדמנות למחשבה מחודשת על עיר העתיד, ומעלים שאלות אודות יחסי הכוחות בין תכנון מקצועי ״מלמעלה״ לבין תכנון עצמאי ״מלמטה״.

תכנון בקנה מידה עירוני נחוץ לשם יצירת סדר בעיר והבטחת תנאים מסוימים. עם זאת, תכנון ריכוזי מלמעלה עלול לייצר מרחב הומוגני אשר לא מותאם לצרכי תושביו. תכניות המתאר העירוניות (תב״ע) סטטיות, סופיות ועדכונן אורך זמן רב, ובכך מייצרות עיר אשר אינה מגיבה לשינויים, ואינה מזמינה התערבות או השתתפות אמיתית של תושביה.

הפרויקט מציע מערכת עירונית דיגיטלית המסדירה תכנון עצמאי של המשתמשים, ומאפשרת גמישות תוך שמירה על תנאים מרחביים מוגדרים. מטרת המערכת היא לייצר עיר דמוקרטית ומאוזנת, אשר שומרת על טובת הכלל, מתאימה לשינויים וצרכים משתנים, ומאפשרת השתתפות וחופש למשתמשים בה.

המערכת מתפקדת בקנה המידה של הבלוק העירוני, כיחידה עירונית בסיסית. בכך, מתייחסת לסיטואציה נקודתית הכוללת מגרשים קיימים, פרוגרמות קיימות, תושבים ובעלי עניין נוספים, ובמקביל מאפשרת מערכתיות עירונית בקנה מידה רחב. לצורך בחינה נוחה של המערכת בחרנו להתמקם בעיר העתיקה בבאר-שבע, זאת בשל המרקם החזרתי של השכונה, המורכבת מבלוקים עירוניים במידה קבועה.